ריצ'ארד גרינייר

בחזרה לבית, ובאוטו הקטן החדש שרכשתי לי היה נגן של CD, ושמתי את הסי.די, שנתן לי האיש  במסיבה שלא הכרתי אותו בשם אז. לא ידעתי למה לצפות, טוב או לא, אבל שמתי. ומאותו יום ועד לשנה אחרי ה CD הזה התנגן ללא הפסקה באוטו שלי בכל הנסיעות הקצרות והארוכות שלפעמים אף הארכתי כי הייתי צריכה להקשיב עוד. שנה שלמה שלא יצא לי לפגוש את האיש הזה שוב, עד ליום בו נסעתי למסיבה בחוף, והוא פתאום צץ מולי. לא חשבתי פעמיים וניגשתי אליו להודות לו למתנה שהעניק לי ביום ההוא על ההר. את הדיסק שהפך לחלק משמעותי באיזון היומיומי ובהתמודדות שלי במציאות שלי עם העולם, שמתי לב כאשר אני כועסת או לחוצה המוזיקה הזו בחלקי היום השונים הייתה מצליחה להזכיר לי לנשום, להירגע, לחזור לחייך ולרצות לרקוד ולעוף עוד ועוד. היה שם כוח ריפוי, דבר שבנוי טוב ממעמקי הלב, וזה הגיע אלי. זה היה אמיתי, הוא דיבר אלי דרך הצלילים לאורך כל השנה שחלפה. אני חייתי את זה וידעתי, הוא לא. כי זה נרטיב אישי שלי ועדיין, הצבעים שלי שוב מבקשים את הצלילים הטובים. 

במפגש זה על החוף הכרתי את מי שיהפוך לימים לצלע אינטגרלית בהתפתחות האישית, המקצועית ואנושית שלי. והכל דרך השפות האבסטרקטיות של הנפש והחיים. 

הוא הציג את עצמו בשם ריצ'ארד, שמחתי לאפשרות להביע את הערכתי והתודה הענקית לאור שהוא מביא. וכן הזמין אותי לעוד איוונטים שלו ולהפקה שהוא ייסד " (432hz)THE ARMY OF FUN", ועקבתי כי הבנתי שיש כאן משהו מעבר' יש כאן עבודה מכוונת של צלילים וחקר תדרים. יש חיבור שדרשתי בנפשי למוזיקה טובה אך לא ידעתי איך ומתי זה יגיע. וזה הגיע בדמות האדם שנקרא ריצ'ארד גרינייר, שהתברר לי כמאסטר סאונד וצלילים עם לב ענק. התחלתי לעקוב ולהגיע בכל פעם שיכולתי וביקשתי לצייר, וריצ'ארד תמיד נתן במה ומרחב, דבר שעבורי לא היה מובן מאליו. לאן זה יתפתח? בזמנו עוד לא ידעתי, אך כיום במילים פשוטות אני יכולה להגיד שקיבלתי הרבה ממתנות חיי בזמן חיים זה ולעתיד דרך אדם זה. 

היה שם תמיד הרבה כבוד והערכה, ולא ידעתי בהתחלה איך לדרוש יותר שעות גם מחוץ לרחבה, רציתי כמו שהיה לי עם שטפאן בברלין, שעות סטודיו נטו, לא מסיבה ואירוע עם קהל, אלא שיח מוזיקלי ציורי נקי על מצע חדש של חיים, בחיבור נפשות של אור ואהבה נקיה. 

לאט לאט ולאחר שנכחתי בכמה איוונטים שבעצמם היו מסע, האמנות והציור התחילו לקבל נפח בתוך המרחב שריצ'ארד מחזיק ומטפח. אהבתי חיבור זה, הוא היה לי מדויק. וזרמתי. הימים החודשים והשנים עברו ובשנת 2019 שיתוף הפעולה עלה בדרגות. ריצ'ארד הבין שיש משהו שקורה כאן, וכן התממש הרצון והחלום למפגשי סטודיו של מוזיקה וציור נטו. אף פעם לא ידעתי לאן זה יוביל. אבל בתקופת הקורונה התאספנו כל שבועיים בחלקת טבע והייתה מסיבה. תמיד ציירתי את הליינאפ ובמיוחד את הסטים שריצארד ניגן וציירתי סטים של עוד אמנים מדימים שהכרתי דרכו. ולאט לאט ממסיבה לאחרת התחילו להצטבר כמה ציורים ויצירות אשר התפתחו לימים לתפאורה שמלווה כל איוונט של "(432hz)THE ARMY OF FUN" כל ציור זה שיקוף של מסע ועוד מסע, תיעוד וויזואלי מוחשי לצלילים ולחוויה.